USAID

תכנון משפחה בהודו

סוגיות של תכנון משפחה וריווח ילודה (birth spacing) הן סוגיות שמעסיקות ממשלות וארגוני סיוע בינ”ל רבים. במסגרת תכנית, אותה ניהלה חברת  ABT Associates בהודו ואשר מומן על ידי ה –   ה USAID, התנהל תהליך חשיבה, אשר כלל נציגים מארגונים שונים: ארגונים ציבוריים, משרדים ממשלתיים ונציגי חברת תרופות פרטית גדולה. חברת SIT  התבקשה במסגרת תהליך זה להנחות פרויקט שמטרתו לקדם שימוש בגלולות למניעת הריון, בקרב נשים כפריות בהודו, זאת במטרה לרווח בין הלידות וכך להגן הן על הילוד והן על האם.

נקודת הפתיחה בפרויקט, היתה ההנחות הרבות שקיימות בקשר לחסמים המונעים מהנשים בכפרים בהודו להשתמש בגלולות. בשלב מאוד מוקדם בתהליך, היה ברור שאם לא יאותגרו הנחות אלו ואם לא ישברו קבעונות שיסייעו ביצירת כיווני חשיבה שונים לגמרי, הפתרונות אשר יעלו יהיו אלו שעולים תמיד: להוזיל משמעותית את עלות הגלולות על ידי צמצום עלויות השיווק או על ידי סבסוד משמעותי שלהן. אלא שהיה ברור בשלב זה, לאחר שנעשתה סביב הנושא חשיבה רבה והפתרונות האינטואיטיבים כבר מוצו – שנדרשת פריצת דרך מחשבתית.

אתגור ההנחות ביחס למצב הקיים נעשה באמצעות שימוש באחד מכלי החשיבה של SIT – כלי ההחסרה. בהפעלת החסרה, מזהים מרכיבים שנתפסים כחיוניים במערכת מסויימת (המערכת יכולה להיות תהליך, מוצר, שירות, תכנית וכו’), מחסירים אותם מהמערכת ובודקים את התועלות וההזדמנויות במצב החדש. המשך תהליך החשיבה הסדור, מאפשר יצירת חלופות שונות, אשר נבחנות כל אחת בפרמטרים של כדאיות וישימות.

התהליך עליו הופעל כלי ההחסרה, היה תהליך קבלת מרשם לגלולה למניעת הריון. השלב הראשון אותו אפיינו המשתתפים, היה הכניסה של האישה להריון ולאחריו פירטו המשתתפים את התהליך שלב אחרי שלב. השלב אותו החסירו המשתתפים היה קבלת המרשם מרופא הנשים. התגובה הראשונית של המשתתפים היתה התנגדות מובנת. אפילו מבחינה חוקית, נראה היה שזה בלתי אפשרי לספק לאישה מרשם ללא נוכחות של רופא נשים בתהליך. כאשר סרקו המשתתפים את הסביבה הקרובה לתהליך ואת המשאבים הנוכחים , מה שאנחנו בשפה המקצועית מכנים “העולם הסגור”, הם העלו את הרעיון, שבמקום שרופא נשים יתן ליולדת מרשם לרופא נשים, רופא הילדים יעשה זאת.

לכיוון חשיבה זה, כמה יתרונות:

  1. רופא הילדים נגיש יותר פיזית וגיאוגרפית. רופאי נשים לא נמצאים בכל כפר ואילו רופאי ילדים נמצאים בכל כפר או לפחות בריכוז של מספר כפרים.
  2. האם מגיעה בתדירות גבוהה יחסית לרופא ילדים לשם טיפול בילדיה.
  3. תפיסתית, כאשר מרשם לגלולה למניעת הריון ניתן על ידי רופא ילדים המסר המועבר הוא שהשימוש בגלולה הוא לטובת הילד. תרבותית קל יותר להתמודד עם המסר הזה, מאשר עם מסר של שימוש בגלולה כדי לסייע לאם.

בתהליך החשיבה שהתקיים במסגרת הפרויקט, נשברו שני קבעונות מרכזיים, הקבעון הראשון היה באשר להיותו של מחיר הגלולה חסם עיקרי והקבעון המשמעותי יותר: היותו של רופא הנשים רכיב הכרחי בתהליך.

שבירת קיבעונות אלה אפשרו חשיבה על פתרון חדש, ישים ובעל ערך, אשר קידם את המטרה שהוצבה: חשיבה על פתרונות שיגבירו שימוש של נשים כפריות בגלולה.

“Birth Spacing”*- הזמן שעובר בין לידות תקינות . לידות תכופות מידי עלולות להוביל לסיבוכים רפואיים (וגם נפשיים) אצל האמהות והילודים.

Get our innovation model that has worked for 1000+ companies.

    No thanks, not now.